שאלה:
הרב שלום, ברוך השם אני בתשובה כבר מעל שנתיים, הולכת בצניעות כהלכה (תמיד יש מה להשתפר אבל אני משתדלת כמה שיותר) , אבל הבעיה היא שגברים עדין מסתכלים, איך אני יכולה לא להכשיל אותם למרות שאני הולכת בצניעות? אני משתדלת לא להיות בולטת מידי, אבל עדיין חשוב לי להיות מטופחת ולהראות טוב, מה אפשר לעשות כדי לא להכשיל ועדיין לא ללבוש כל הזמן רחב או לא יפה, ואם אני עושה את המקסימום שלי בצניעות אני עדיין אשמה אם הם נכשלים? בחורה יפה , היא יפה גם עם חצאיות ושהיא צנועה (וחס ושלום שלא ישמע כהתנשאות ).

תשובה:
אחותי היקרה, את אומרת דברים סותרים, מצד אחד את אומרת שאת משתדלת לא להתבלט, מצד שני את אומרת שאת מטופחת ותמיד נראית טוב, אל לא לובשת רחב כי זה לא יפה, אז מה שמושך אותם, מעבר ליופי שלך, זה הגוף שלך כי הגוף שלך בולט דרך הלבוש שלך, אולם, היות ואני רואה שאת ממש רוצה לשמח את ה' ולעשות את רצונו, לכן אני דן אותך לכף זכות ובסך הכל מבקש להשתדל ללכת קצת יותר רחב, כדי לשמח את ה' ואני בטוח שה' יתברך יציל אותך מהכשלת הרבים, כי ידוע שכשאדם משתדל באמת ללכת בצניעות ולעשות רצון ה', דואגים שלא יבוא חטא על ידו, אבל אם בא חטא על ידו, אם אדם מרגיש שבכל זאת הוא מכשיל את הרבים, כנראה שיש בו פגם חמור שגורם לו להכשיל את הרבים, לאו דווקא בצניעות אבל לדעתי תחילה יש לבדוק היטב את הצניעות. תבדקי את עצמך היטב, אבל לא את תהיי השופטת, תגשי לרבנית ותשאלי אותה אם את לבושה צנוע או לא ! את לא מוסמכת להעיד על עצמך, כי את בד"כ עשויה להתיר לעצמך, כי את נוגעת בדבר ! צפי בקטע החדש שיעלה לאוויר, זה יתן לך כוחות עצומים, הקטע נקרא: "כמה אני שווה?" בהצלחה (הקטע יעלה בקרוב לאוויר) שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב ממש קשה לי אני בת 17 ורוצה בעזרת ה' לבנות בית של תורה! אני באה מבית דתי.. ומתלבשת לא הכי בצניעות כאילו עם חצאית אבל לא לפי ההלכה.. היתי פעם ממש חזקה וירדתי אני ממש רוצה לחזור ולהתחזק אבל מרגישה שמשהו חסום כאילו שאני לא מסוגלת לצעוד.. אני פוחדת להיות לבד כי פעם שהיתי חזקה הרגשתי קשורה רק אל ה'! והיה לי כיף אבל הרגשתי כביכול שכולם יוצאים נהנים ואני לבד.. אני רוצה לחזור ומרגישה שאין לי ת'יכולת...

תשובה:
יש לך את היכולת , אין לך מספיק רצון , כשאדם רוצה משהו באמת , אף אחד לא יכול לעצור אותו , פעם מישהו אמר לי שהוא רוצה לחזור בתשובה ולא ממש מצליח , אז שאלתי אותו אם יש לו או הייתה לו חברה שהוא ממש אהב , הוא אמר לי: "כן" , ואז שאלתי אותו , האם היית מוכן לעשות בשבילה הכל? הוא אמר , הייתי מוכן למות בשבילה , אז אמרתי לו , אין הבדל בין בחורה לבין ה' יתברך , אם היית מוכן לעשות הכל בגלל בחורה שאהבת , עליך לעשות הכל גם למען ה' יתברך וגם אם קשה וגם אם לפעמים מרגישים לבד וגם אם לפעמים בא לנו למות , על הכל אפשר להתגבר כשאוהבים ועל זה אמר שלמה המלך החכם מכל אדם: "על כל פשעים תכסה אהבה".

עיון בתגובה הבאה יעזור לך מאוד צדיקה: "כל החברות שלי לא שומרות ורק אני כן"
לקריאת שאלות דומות בנושא לחצו כאן:"כל החברות שלי.... קריאה נעימה".






.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום,
במידה ואישה מתגיירת בהליך גיור רפורמי ( גדלה בישראל רוב שנות חייה ואף עשתה צבא) עוד לפני שהתחתנה והקימה משפחה
האם לאחר מכן, כאשר יוולדו לה ילדים ( שעפ"י החוק יחשבו כיהודים)
הילדים יוכלו, באם ירצו, לעבור ברית מילה ולהנשא באמצעות המועצות הדתיות?
או שמישום שאמם עברה גיור רפורמי הממסד הרבני האורתודוקסי לא יכיר גם בהם כיהודים?





תשובה:
יהודי שנולד יהודי , גם אם אינו מקיים אורח חיים דתי לעולם יישאר יהודי. לעומת זאת גויים שחפצים להתגייר , חייבים לקבל על עצמם עול תורה ומצוות , הגיור הרפורמי לא מחייב את הגויים לקיים תורה ומצוות ולכן הממסד הרבני האורתודוקסי לעולם לא יכיר בגיור הרפורמי. להרחבה לחצי כאן: "גיור רפורמי"

לסיכום: עד כמה שידוע לי צאצאיה של אשה שעברה גיור רפורמי הם גויים לכל דבר ועניין ע"פ דת משה וישראל ורק מי שעבר גיור כדת וכדין ראוי להיקרא יהודי כהלכה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד! אני בעל תשובה ויש לי הרבה ניסיונות קשים. אני ברוך השם לומד בישיבת ''יודעי בינה'' בחדרה. הייתה לי אפשרות לשחק בקבוצת כדורגל שכל כך חלמתי עליה ולוותר על הישיבה או להמשיך בישיבה! בחרתי להמשיך בישיבה. עכשיו תענה לי אני מרגיש שאני חי בשקר! תן לי תשובה שאני יגיד לעצמי שצדקתי. למה כל החיים אני חייב להיות דבוק לספר ולא ליהנות מהחיים???

תשובה:

אחי היקר, בראש ובראשונה דע לך שלכל חוזר בתשובה יש ניסיונות ולכן השכר שלו גדול יותר מאדם שנולד דתי , כי הרבה יותר קשה לו להחזיק מעמד בתשובה כי הוא טעם טעם חטא, הוא כבר טעם את העבירות, הרבה יותר קשה לעזוב את החטא אחרי שכבר התנסית בו, לכן אמרו חז"ל: "לפום צערא אגרא" (כגודל הצער גודל השכר) להלן טיפים קצרים שיחזקו אותך מאוד לדעתי.

א. אין דבר גדול יותר מללמוד בישיבה
ב. ישיבת יודעי בינה היא ישיבה מצויינת ואני ממליץ עליה בחום
ג. כדורגל זה משחק נפלא אבל לא שווה לבזבז עליו את "משחק החיים"
ד. צפה בקטעים הבאים: "משחק כדורגל-קצר" , "משחק כדורגל-הקטע המלא"
ה. הצרות שבעולם מעידות שכולנו "שחקנים" בתיאטרון בובות, מי שאוחז בשקר נופל.
ו. אתה אוחז באחת !!! אל תבזבז את החיים שלך ברדיפה אחרי כדור וגאווה, אתה זוכה לרדוף אחר חכמה, חכמתך נשארת לעד, גם בעולם הזה וגם בעולם הבא, אם אחרי הפטירה יכתבו על הקבר שלך: "היה שחקן מעולה" זה יעזור לך במשהו בעוה"ב?
בקיצור אחי, אתה יכול לשחק כדורגל, אבל לא לעשות מזה קריירה או לבזבז את חייך
זכית ללמוד בישיבה, ללמוד חכמה, במקום להתלונן ולבכות, הגיע הזמן שתעריך את הזכות שנפלה בחלקך, בהתחלה אולי יהיה לך קשה להתרגל, אבל בסוף אתה תברך אותי שעודדתי אותך לא לוותר על הזכות שנפלה בחלקך. במיוחד בישיבת יודעי בינה שאני מכיר באופן אישי את הישיבה ואת הבחורים המצויינים שלומדים שם (חלקם תלמידים שלי) אני אומר לך בצורה שלא משתמעת לשני פנים, יש לך זכות אדירה אל תפספס אותה... איך אתה יכול להרגיש שאתה חי בשקר אם אתה מחובר לישיבה? חז"ל גילו לנו שמי שתורם כסף לישיבה מאושר שנאמר: "ותומכיה מאושר" אז תחשוב איזו זכות יש למי שלומד בישיבה ולא רק תורם כסף להחזקתה. אל תתן ליצר הרע לתעתע בך, כל החברים שלך שמשחקים כדורגל, שמחים שמחה רגעית , אתה זוכה לחיי נצח, שנאמר: "תורה וחיים", סיפור לסיום !

מספרים על תלמיד אחד של רבי שמעון בר יוחאי שעזב את הלימוד משום שרצה להרוויח קצת כסף בחו"ל, כשחזר ראו תלמידיו של רבי שמעון שידיהם מליאות בכסף וזהב, ראה רשב"י שתלמידיו מצטערים, לקח אותם לבקעה ואמר: "בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב" מיד התמלאה כל הבקעה דינרי זהב, מיד הסביר להם רשב"י שכל מי שרוצה הנאות בעולם הזמני הזה, סופו שמאבד את שכרו השמור לו לעולם הבא. להלן המעשה:

"אמר ר' יחזקיהו בשם ר' ירמיה: מעשה בתלמיד אחד של ר' שמעון בן יוחאי דאזל להודנקי (לחוץ לארץ) [ואתא] טעין, כי אתא על גבי ר' שמעון בן יוחי, והיו התלמידים רואין את הריוח שהרויח, והיו מצירין על עצמן. מה עשה ר' שמעון, נסב לתלמידיו ונפק עמהון להדא בקעתא, ואמר לבקעה: בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב ונתמלאה, אמר לתלמידיו: כל אחד ואחד יטול חלקו, כל מה שאתם מבקשים, אלא הוו יודעין שכל מי שהוא נוטל, ממתן שכרן של עולם הבא הוא נוטל, כיון שראו כך התחילו אומרים כי שמחתני ה' בפעליך במעשי ידיך ארנן ".

בקיצור אחי היקר, זכית להיות מחובר לקדושה, רגע לפני הגאולה, שים לב, העולם רועד הערבים מתלהמים, הטבע גועש ועם ישראל ממתין לביאת גואל צדק ברחמים, גדולי הרבנים כבר חזו את רעידת האדמה שפקדה את סין, שמעתי שיש הקלטה של הרב בן ארצי שניבא את הרעידה ואפילו אמר מתי היא תהיה, בקיצור במקום לשמוע לעצת היצר הרע שלך ולחלום על כדורגל, תחלום על דפי גמרא ותחזיק חזק בספר כי זה הדבר היחיד שאולי יציל אותנו כשיתחילו "חבלי משיח" בארץ ישראל. בהצלחה.

 

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב אני טסתי לפני חודשיים לארצות הברית כי בארץ הייתי עושה הרבה שטויות וברוך ה׳ הפסקתי, אני מרגיש שאני צריך לחזור לארץ אתה יכול לעזור לי להחליט? לחזור לארץ או להישאר פה עד סוף שנה? אם אתה יכול לענות לי תודה (:

תשובה:
אחי היקר , אין דבר חשוב יותר , קדוש יותר וטהור יותר מארץ ישראל. האהבה שיש לי לארץ ישראל כל כך גדולה שאני לא מסוגל לחשוב אפילו לצאת לחו"ל , אפילו לא לטיול ! אבל אני מאוד מבין את המצב שבו אתה נמצא , לא ממש ברור לי למה בחרת לברוח דווקא לחו"ל ולא לעיר אחרת בארץ. אבל אני מניח שאתה מספיק חכם לבחור בחירות נכונות.

באופן עקרוני אני מעודד יהודים לעלות לארץ ישראל , כי אותי לימדו רבותיי שהמעלה של ארץ ישראל כל כך עצומה , עד כדי כך , שתורה שלומדים בארץ שווה פי כמה וכמה מתורה שלומדים בגולה , מצווה שעושים בארץ עוצמתה וכוחה גדול לאין ערוך ממצווה שעושים בחו"ל , מסירות נפש של יהודי בארץ ישראל אינה כמו מסירות נפש של יהודי בחו"ל , אלא אם כן מדובר בחבדניק שבאמת מוסר נפש כדי לקרב יהודים בגולה. (אני מאוד מכבד את החבדניקים ואני חושב שהם עושים עבודת קודש בכל רחבי הארץ והעולם , ה' יברך אותם)

אבל , אם בחו"ל אתה מצליח ללמוד תורה ואתה נקי משטויות , יש לך רב , מסגרת או כולל , אולי כדאי שתתחזק שם עוד קצת כדי שכשתחזור לארץ הקודש לא תחזור לכל השטויות !
הרבה פעמים בחו"ל יהודי מגלה את הנשמה שלו , את הזהות היהודית שלו שנעלמה לו בארץ מרוב בלבולים וטשטוש הזהות.

לסיכום: אחי היקר , אתה מכיר את עצמך הרבה יותר טוב ממני , תהיה אמיתי עם עצמך ותחשוב , מה גורם לך לרצות להישאר בחו"ל? הנוף? החיצוניות? או הבריחה האמיתית מהניסיונות בארץ? אם אתה נשאר שם באמת כדי להימנע מניסיונות ואתה לומד תורה באמת , אז תישאר שם עוד קצת , תתייצב ותחזור לארץ. אבל אם גם שם יש לך ניסיונות וכל מיני בזיונות אז ארץ ישראל עדיפה על כך הארצות בעולם ואין קדושה ממנה בעולם !

נ.ב - הרבה פעמים אנשים יוצאים לחו"ל לטיול קצר והטיול הקצר הופך לטיול יותר מדיי ארוך עד שח"ו הם משתקעים שם ומכניסים עצמם לניסיונות כל כך קשים ומסוכנים ופעמים רבות הצאצאים שלהם מתבוללים ומאבדים את יהדותם. זכור ! סוף מעשה במחשבה תחילה.
 
שאלות ותשובות שיעזרו לך שום בחו"ל.
א) המדריך למטייל - מה מותר ומה אסור לאכול בחוץ לארץ.
ב) אני גר בברוקלין ורציתי לשאול משהו חשוב
ג) אני רוצה לעזוב את הארץ ולגור בגרמניה.
ד) אל תעשו את הטעות שאני עשיתי - התאהבתי בגויה
ה) הרב רביד מתי תבוא לעשות לנו שיעור בניו-יורק?

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני בקשר עם בחורה בעלת תשובה במדרשיה שמאוד חשוב לה לא להיות בקשר עם בנים, רק שנינו פשוט מדמיינים שנתחתן מתישהו ולכן אנחנו מרשים לעצמנו להקל אבל מבחינת המציאות זה בלתי אפשרי, היא כבר מוכנה הרב לשידוכים והיא מחכה לי, ואני לומד בישיבה שנה (אבל כנראה שרק בקיץ הבא 2013 למנינם אני יהיה מוכן לשידוכים) יש פי מליון יותר טובים ממני, צדיקים ממני ומוכנים לשידוך שהיא מפסידה כל פעם הצעות, איך לסיים את זה בלי לפגוע הרב? לי לא קשה

תשובה:
כדי לסיים קשר בלי לפגוע בבת מלך , הדרך הטובה ביותר היא להיעזר בגורם נוסף, חשוב שהגורם המכריע יהיה איש חינוך , או דמות מוערכת על ידי שני הצדדים , כגון: "רב" ירא שמים , שיסביר לצד השני שזה לא שייך , לא מתאים , או לא רלוונטי כרגע

איש חינוך ידע איך להסביר את הדברים בצורה נכונה והומנית ולעולם לא יפגע בצד השני , לעומת זאת נערים עלולים להתפרץ או לפלוט מילים בשעת כעס או משבר והדבר עשוי לפגוע מאוד בצד השני ולהכאיב לו מאוד , הכאב הזה עשוי לגרום לאחד הצדדים עיכוב גדול מאוד בשידוכים או בדברים אחרים כפי שסיפרתי בסרטון שנקרא
"חטאי נעורים" (סרטון שאפשר למצוא באתר רבנים.נט בחיפוש)

כרגע זה מה שלדעתי עליך לעשות...
א) לומר לבת הזוג בצורה הכי ברורה שהרב לא מאשר לך להיפגש עם בנות
ב) לאפשר לה לשוחח עם הרב ו\או עם מישהי מטעמו שתסביר לה בדיוק למה
ג) להסביר לה שלא שייך שהיא תחכה לך כי אתה בעצמך לא סגור על הקשר
ד) לא לקלל , לא לצעוק , לא להתעלם , לא לפגוע , לדבר ולסביר , כמה שיותר תיווך
ה) לבקש מהרב או ממישהו מטעמו שיעזור לך להיפרד בצורה הכי פחות מכאיבה

לסיכום: אחים יקרים, אין דבר כואב יותר מאהבה נכזבת , אנא מכם השתדלו לחוס ולחמול על הצד השני וגם אם אתם רואים שלא מתאים לכם או שזה לא מסתדר , תלמדו לכבד את הצד השני ותמיד תחשבו איך אתם הייתם מרגישים אם היו מעליבים אתכם , מתעלמים מכם , או פוגעים בכם , אם תיפרדו בצורה טובה ה' יתמלא ברחמים עליכם, אם לא , לדעתי עשויה להיות קפידא גדולה מצד בן או בת הזוג במיוחד אם הקשר הסתיים בצורה טרגית , מצערת , מלאת כעסים והתפרצויות זעם , חשוב להימנע מזה. שלח לחבר קריאה בניפרד